סִפּוּרָהּ שֶׁל גְּלִידָהּ-חלק א'
- choco-vanilla
- May 22, 2018
- 3 min read
מבחן הגלידות - גרסת הטילון
מילקה | טובלרון
הסיקור הזה התחיל כמו משהו חגיגי, יש שיאמרו אפילו ממלכתי, אבל ברמה בינלאומית.
נכון שתמיד יש את אלו שמעלים תמונה מהטיול שלהם בחו"ל עם איזה חטיף או גלידה של מותג שאין בארץ, ואנחנו אומרים לעצמנו "יאאלה איזה כיף להם! איך לא מביאים את זה לארץ, רק אצלנו אין!".
אז כששמענו שגלידות מילקה, טובלרון ואוראו נחתו בארץ! הרגשנו שחלום מתגשם והיינו הראשונים לעמוד בתור. ממש כמו בתור להשקת האייפון, רק בלי כל התור-רק אנחנו.
מבחינתנו היה מדובר בחזון אחרית הימים-הכוכבות הבינלאומיות, הטופ של הטופ, הנסיכות הבלתי מעורערות, מלכות האינסטגרם והתיוגים, ממש כמו מפגש פסגה בין קולדפליי, יו טו ובוב דילן יחד, על אותה הבמה. כן, לא יכולנו למצוא הקבלה יותר מוחשית מזאת.
מיד שלפנו מהאינטרנט פרטים על נקודות המכירה ובעודנו צוהלים אל עבר היעד, התחלנו במשחק הניחושים-מה יסתתר בכל אחת מן הגלידות ואילו הפתעות יצפו לנו. הדימיון לא הפסיק לעבוד ובלוטות הטעם נכנסו לדריכות.
האמת, הרבה לפני שעשו את דרכן ארצה, ניסינו למדר את עצמנו מכל פיסת מידע שתתן לנו איזושהי אינדיקציה לגבי טעם ומרכיבי הגלידה, כדי שלא יהרוס לנו "בטעות" את אפקט ההפתעה.
וניל-תחילה, כששמעתי שבין השלישייה נמצאת גלידת טובלרון, הייתי מאושר מתמיד.
כחובב טובלרון מושבע עוד מילדותי, זה חלום שהתגשם-תחשבו על זה, אחד החטיפים היותר אהובים עלי, רק שעכשיו מגיע בגרסת הגלידה-נשמע בעיניי כמו חיבור מושלם.
שוקו-מבחינת שוקו, לא הייתה בכלל התלבטות כששמעה שיש גלידה של מילקה.
וכך נפתר לו בקלות סכסוך פוטנציאלי עוד לפני שהתחיל...
ביס ראשון
כמו שני ילדים קטנים, חיוך עלה על פנינו כשהחזקנו בשני הגביעים, של מילקה וטובלרון, זה היה רגע מיוחד.
הרי מה יותר כיף מאשר לדעת שהמותגים הסופר טעימים ואהובים, שכולנו מכירים כשוקולדים ועוגיות פרימיום, יפתיעו ויגיעו בוריאציה של גלידה.
אבל משהו מוזר קרה. לאורך כל מבחן הטעימה כמעט ולא דיברנו, כאילו כן דיברנו, אבל לא על הגלידה. הייתה שתיקה שלא אופיינית למאורע שכזה. אולי בעצם הדחקנו את מה שחשבנו-לא היה ברור.
לאחר שסיימנו את מבחן הטעימה, שאלנו אחד את השנייה "נו, איך היה?" אבל לא ממקום שעשה לנו את זה.
היה ברור שמשהו שם השתבש, איפה זה שם?
זה הרגיש כמו דייט שלא צלח וממש עוד רגע עומד להסתיים, כאשר סוררת שתיקה שמעכירה את האווירה וקשה למצוא על מה לדבר. הרגשנו אי-נוחות.
ציפיות לחוד ומציאות לחוד
אם נבחן את אותן הגלידות ללא כל יחוס למי שהן מייצגות, נאמר שהן בסדר, לא יותר מזה.
גם אם היינו רוצים להרחיב יותר על הטעמים, לא היינו יכולים, כי לא נהנינו וגם לא היה משהו מיוחד שהצליח למשוך את תשומת ליבנו.
אבל לא באמת אפשר לעשות את ההפרדה ולבחון הגלידות כאנונימיות, הן נבחנות בהתאם למעמד שלהן.
הייתה כאן אכזבה, ציפינו מאותן חברות גדולות שבדרך כלל יודעות להמציא את עצמן מחדש ולשמור על רלוונטיות שנמשכת למעלה מעשור, לייצר משהו מעבר לגלידה שהיא רק "בסדר".
אנחנו באמת תוהים איך זה שהגלידות קיבלו "אור ירוק" לצאת לייצור המוני...איפה אנשי הקריאייטיב, השיווק וטועמי הגלידות.
אין לנו ספק שמבחן טעימות ממוקד עם קבוצות מיקוד כנראה לא היה חלק מהתהליך ואם כן, זה הופך את העניין לעוד יותר תמוהה.
בוא נגיד שבשתי דקות מחשבה ניתן היה לפתור את "משבר הזהות"-הכוונה לקשר שבין המותג ומה שמאפיין אותו.
מסכמים
טובלרון
גלידת טובלרון בטעם שוקולד ואין כל כך מה לספר עליה, חוץ מזה שמרגיש שעשו לנו טובה ופיזרו למעלה כמה חתיכות של אולי שקדים אולי משהו אחר...
בקלות היו יכולים להטמיע בתוכה (בצורה מודגשת) מאפיינים מאותו חטיף מוכר.
לדוגמה, שבבי הנוגט שמייחדים אותו, הדבש והשקדים, פשוט לא?
ואם באמת היו רוצים "להתאמץ", היה אפשר לפזר בתוך הגלידה משולשים מיניאטורים, בדיוק כמו אותם משולשים מחטיף השוקולד המוכר.
מילקה
גלידת מילקה, זו גלידה פשוטה בטעם שוקולד ואגוזי לוז.
בחלקו העליון של הטילון תמצאו שכבת שוקולד עבה שמכסה חלק משטח הפנים של הגלידה, בתוספת אגוזי לוז קצוצים ולכל אורכו של הטילון, ממש מההתחלה ועד סופו באמצע, ניצב מקל שוקולד שמוסיף כמה נקודות זכות אבל עדיין.
אחרי טעימת הגלידות וההבנה שזה לא זה, החלטנו בכל זאת להתייחס אליהן כגלידות "אנונימיות" ולא כמותגים של... ועדיין, לא נהנינו מהן (בלשון המעטה). חבל.
כוחו של מותג
יותר מכל אחד אחר, רצינו שהמבחן הזה יסתכם בציון של 15 מתוך 10 אבל זה לא קרה.
היכולת והפוטנציאל האדיר(!) של אותם מותגי-על, להביא לנו הצרכנים מוצר ראוי ולהפוך גלידה סתמית לכזאת שנבדלת מהאחרות באותה קטגוריה, בייחוד כשמדובר באותן חברות שמייצרות חטיפי שוקולד טעימים להפליא, הוא עניין כל כך פשוט שלא מצריך יותר מידי מחשבה, בקלות הם היו יכולים להיפרד מהתואר המפוקפק של "גלידה בינונית", וגם זה בחסד.
נראה שהקשר היחיד בין הגלידות למותג, הוא הלוגו שעל גבי האריזה, הרי לקחת טילון ברמה בינונית ולעטוף אותו בנייר ממותג זה ממש לא מספיק ועדיין, נראה שזה עובד להם.
אנחנו בעד שאם אין רצון אמיתי לייצר משהו שעומד בציפיות, אולי כדאי להמשיך ולהתמקד בחטיפים המוכרים והאהובים.
המשך לחלק השני והאחרון עם גלידת אוראו לחצו כאן
Kommentare