דגני בוקר | מעשה בחמישה סימפסונים

זה חלב סימפסון? לא! אלו עוגיות? אולי...! אלו דגני בוקר? עוד מעט נדע

השבוע נכנסתי לסופר להשלים כמה דברים, מי לא מכיר את הטיול החפוז הזה שלעיתים גולש קצת מעבר לזמן שהקצבנו...

אז לקראת סוף "הטיול" נכנסתי לבקר באחת מהמחלקות האהובות עלי הלו-הם דגני הבוקר, או בשם שאנחנו הישראלים הצלחנו לייחס לכל סוגי הדגנים - "שוגי". תודו שרובנו עושים את זה, או לפחות מי שנולד עד אמצע שנות ה-90 בטוח יצליח להזדהות עם העיוות המוזר בבחירת השם - "שוגי" לדגנים באשר הם.

ההליכה במעבר הייתה די זריזה, לא מצאתי משהו חדש שצד את עיניי, מה שדי הפתיע אותי.

ולפני שהספקתי להספיד את הרגע הזה שאולי לא אחזור עם איזה "שוגי" חדש הביתה, משהו בדרך לקופה משך את תשומת ליבי... הוא היה נראה מוכר, אבל ממבט ראשון התבלבלתי, לא בדיוק הצלחתי להבין במה מדובר.

ניגשתי לכיוון בניסיון להבין מהו אותו מוצר ומה שראיתי היה נראה בול כמו קרטון חלב בתוספת דמויות מצוירות של משפחת סימפסון (מה שסיקרן אותי עוד יותר).

בהתחלה הייתי בטוח שמדובר בחלב בטעמים, עד הרגע שהרמתי את המוצר, הסתכלתי על מה שרשום והבנתי שאלו דגני בוקר!!

מתנצל שיצא לי מתלהב, אבל אני כמו ילד קטן והמפרסמים עשו פה עבודה מדהימה בכל מה שקשור לחשיבה מחוץ לקופסה-תרתי משמע...

הרעיון של דגני בוקר שלא נראים כמו דגני בוקר, בקופסה שלא מאפיינת מוצרים מסוג כזה ועם אחת המשפחות הכי צהובות, אהובות ומיוחדות בטלוויזיה, ללא ספק עשה את העבודה.

בעודי שולח לשוקו תמונות בוואצוואצ (כן, אנחנו אומרים וואצוואצ), שלפתי מהמדף ללא היסוס שתי קופסאות לדגימה ביתית.

ואם אתם שואלים למה צריך שתיים, אז אומר לכם שזה למקרה ויהיה ממש טעים ואחד יגמר... תמיד טוב שיש ספייר בבית.

מבחן הטעם

על הקרטון רשום "רק להוסיף חלב"-תזכרו את הנתון הזה, עוד נגיע אליו בהמשך.

ברגע שהגעתי הביתה, הושבתי את כולם סביב השולחן ונתתי להם לטעום, ככה איך שזה, בלי תוספת חלב. הדעות היו מגוונות מבחינת הטעם והנראות-הצליחה לתעתע לא פחות.

זה לגמרי מרגיש כמו עוגייה ויש שיאמרו שזו בכלל עוגיית חמאה, אבל סופר טעימה!

משהו בעובי, הגודל, המרקם המתפצח וטעם החמאה לא איפשר לנו לתייג אותו כאותו דגן מוכר מן המניין שאנו מכירים מארוחות הבוקר בתוספת החלב.

עד אותו שלב, הייתה הסכמה פה אחד שהמוצר שעשה עליה מחו"ל, נראה היה שלא הצליח להשתלב כראוי במחלקת דגני הבוקר, או שמא "הוחרם" על ידי חבריו למחלקה והוצב באיזה מדף באמצע הסופר, כנראה היה מוצדק.

במהלך אותו שבוע לא הפסקנו לנשנש מאותן "עוגיות" והקרטון שעמד על הדלפק במטבח, התחיל לאותת סימנים של חוסר, מה שהעיד ככל הנראה על התמכרות חדשה.

מה פה קורה פה?

אחרי מספר ימים, נזכרתי במה שהיה רשום על גבי האריזה והחלטתי ליישם אותו-"רק להוסיף חלב", פשוט לא...?

וכך נעשה, את מה שעדיין לא הספקנו לסיים, העברתי במיידי לקערה בתוספת חלב (וזה עדיין היה נראה מוזר-ערימת עוגיות בתוך קערה עם חלב).

תראו, נכון שטעם הוא דבר אינדיבידואלי, אבל זה הקפיץ את הרמה פי כמה. עוגיות החמאה המוזרות האלו בצורת ראשי סימפסון שלא דומות באף פרמטר למשפחות דגני הבוקר שאנו מכירים וסופגות את החלב בשניות, פשוט "העיפה" אותי וגרמה לי להבין שגם עוגיית חמאה יכולה להפתיע... אם רק ניישם את מה שרשום על גבי האריזה וניתן להם את הכבוד שמגיע להם כדגני בוקר - ונוסיף להם חלב!