אוכלים את נמו

ברשותכם נפתח בפינת המרמור

לאחר "מסע הכומתה" שעברנו אתמול, התעוררנו לעוד בוקר בלונדון הקסומה, עם קצת פחות כאבי רגליים ועם מודעות שהיום, לא נלך פחות מאתמול... אמא'לה - הרגליים!

הטיפ שלנו - אם אתם בונים על חופשה בלונדון, תצטיידו במשחת וולטרן, או שתקבעו תור באחד מן הימים למסאז' מקצועי (לא משנה כמה זה יעלה).

אז אחרי שהוצאנו בפניכם הכל, אפשר להתחיל לספר לכם היכן ביקרנו היום.

לונדון מאופיינת במהגרים שפוקדים אותה כבר עשרות שנים, חיים חיי חברה לכל דבר ועניין, מה שהביא חלק מהם לייצר חיי קהילה וגם לשייך לעצמם רובעים.

קחו לדוגמה את הרובע הסיני שממוקם במרכז לונדון, מקום קטן יחסית אך ברגע שתכנסו אליו, התחושה תהיה שאולי נכנסתם למכונת זמן והגעתם בטעות, אבל ממש בלי להתכוון, לסין...

המון אנשים סינים שתמיד ממהרים (אלוהים יודע לאן), חנויות ומרכולים שמאפיינים אותם, מסעדות, מבנים, ארכיטקטורה וחנות דגים אחת מיוחדת במינה שגרמה לאנשים להגיע אליה גם אם הם לא בהכרח אוהבים דגים...

Bake 麵包屋

כמו שאתם בטח כבר מבינים, זו לא חנות דגים שיגרתית ולהבדיל מהסירחון שעולה מאותן חנויות והסלידה לעבור בקרבתן, לזו אתם ממש תהיו מעוניינים להיכנס.

אל דאגה, ברגע שתחלפו על פני המקום, חוש הריח יוביל אתכם פנימה כבר לבד או שיהיה זה התור שימשוך את תשומת ליבכם.

כאשר הגענו ליעד, נעמדנו מול חלון הראווה שהציג לעוברים והשווים מכונה משומנת (תרתי משמע) וחרוצה שמיצרת דגיגוני פחמימה ממולאים בשוקולד חם ומגרה.

נרגשים לפגוש את הדג המפורסם, נכנסנו פנימה תוהים לגבי אופי המקום, בעוד העובדים הסינים (כיאה למסירות עבודתם) עמלים בהכנת עשרות דגים שאוטוטו יכילו גלידה בשני טעמים לבחירה: וניל ו... איך לא, תה ירוק! הם פשוט אוהבים את זה.

לחצו על הסרטון שנמצא ממש כאן וצפו בתהליך ההכנה:

בואו נודה באמת, אף אחד מאיתנו לא היה מעוניין לאכול רק גלידת תה ירוק, אבל זה הכי אותנטי ומתבקש אז סגרנו על חצי חצי, אך לא לפני שגברת שוקו מלמלה בשקט ובקול רוטן על חסרונו של טעם השוקו.

בעודנו תופסים את הדג ומביטים בו ללא ייסורי המצפון כאשר הוא מסתכל עלינו בחזרה, גברת שוקו החליטה להציג סולידריות ולא להצטרף לחגיגה מפאת העובדה שאין הם מכירים בטעם האהוב עליה (מה שתפס בדיוק חצי דקה עד שהתחילה לזלול) .

מה נאמר לכם, תה ירוק הוא כנראה טעם נרכש, עלינו זה לא עבד.

מדובר בטעם לוואי עדין מאוד שמתנוסס אחרי כל לק, אבל מה זה משנה, העיקר שהסינים מרוצים.

הוניל? וניל, טעים, בדיוק כמו שאתם מכירים, משהו שכל אחד יאהב, הרי הוא הטעם הכי פופולרי בעולם (לפני שוקו).

גביע הדג

ככל שהתקרבנו לסיום החלק עליון של הגלידה ובסמוך לבצק, ככה הפכנו ליותר ספקנים בנוגע להחלטה אם אהבנו או לא, כי מי יעלה בדעתו שגביע הוא זה שיגנוב את תשומת הלב.

גם ככה יש לנו תאוריה לגבי גביעים והשתלבותם בעולם הגלידות ואם תחשבו על זה, מדובר באותו תהליך בדיוק כמו עם המילקי:

יש את אלו שאוהבים את הקצפת, אלו שמעדיפים רק את מעדן השוקולד ואלו שמערבבים הכל יחד, ואני (וניל), בדרך כלל משאיר את הקצפת לסוף.

אבל וואו כמה שהגביע טעים... לא יכולנו להפסיק לאכול אותו, הופתענו לטובה כי בחיים לא חשבנו שבלילת בצק תהיה כל כך מיוחדת, פריכה וטעימה.

הטעם המיוחד והמתקתק של הדג היה בדיוק במקום, הקריספיות שעטפה את הדג הייתה כל כך עדינה-מושלם.

לדעתנו, זה לא דומה בטעם לשום דבר אחר שמאפיין בצורתו וטעמו משהו ממשפחת הוופל בלגי-הוא שונה ללא ספק.

במידה ולא חפצה נפשכם בדג עם גלידה, תוכלו למצוא במקום דגיגוני בצק מולאים בשוקולד שיגרמו לכם להתמכרות קשה ביותר.

ובכן, אחרי שהגענו סקפטים וקצת חשדנים לגבי גימיק של גלידה בתוך כיס בצק בצורת דג, ללא ספק הדג הוא זה שהפך את הביקור מ"ביקור תמונת אינסטגרם" לשווה וטעים במיוחד.

אז אם אתם תוהים היכן נמצא 'נמו' וסרט המשך לא נראה באופק...זה ככל הנראה בעקבות העסקים המצליחים שהתחיל לעשות ברובע הסיני שבלונדון.